<h1>ארחות חיים הלכ' נשיאת כפים סימן ו'</h1>
<h2>דף טו:</h2>
וכשהן חוזרין פניהן מן הצבור לא יחזרו אלא דרך ימין וכן בכל פונות שאדם פונה פונה לצד ימין.
<h2>דף לח.</h2>
וזהו הסדר ש"צ אומר בנגון אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה עד כאמור ומגביה קולו ואומר כהנים ואם היה הכהן המברך אחד מתחיל לברך מעצמו ואין צריך ש"צ לקרותו אבל מקרא אותו מלה מלה. והר"י מקור' ז"ל מיהו עמא דבר לקרות אף ליחיד וכ"כ בירושלמי לכהן א' קורא כהנים שאינו קורא אלא לשבט בלבד ובלבד שיהיה החזן ישראל. [ע"ב] וכתב הר"י מקור' ז"ל ולי נראה שאם אין היחיד נושא כפיו כשאומר לו אינו עובר בעשה דכתיב להם וכ"כ בירושלמי. עוד שם ר' יהודה בר פזי כד הוה תשש או הזיק רישיה קם חורי עמודא ר' אלעזר נפיק לבראי. ומשתדלין שיהא המקרא אותן מישראל שנא' להם מכלל שאין המקרא מהן.
<h2>דף לט:</h2>
והחזן מקרא אותן מלה במלה כדי שלא יטעו לפי שהן מנגנין בכל מלה ומלה מאד וכיון שכן יהיו קרובים לטעות.
ומגביה קולו ואומר יברכך וגם הם אחריו אומרי' יברכך בקול ערב ובנגון גדול וכן כל מלה ומלה עד תום כל הפסוקים כמו שכתבנו. ואין החזן עונה אמן כשאר העם אחר הפסוקי' כדי שלא יטעה ואינו מקרא להם עד שיכלה הדבר מפיהם ואינו רשאי להיות מקרא להם עד שיכלה אמן מפי הצבור ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה אמן מפי הצבור ואין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור עד שיתחיל ש"צ שים שלום ואין רשאין לעקור רגליהם ממקומן עד שיגמור ש"צ שים שלום ואין רשאין לכוף קשרי אצבעותיהן עד שיחזרו פניהם מן הצבור.
